אומנם עצירות היא בעיה שרובנו היה מעדיף להצניע בשקט הראוי לה, אבל התעלמות וחוסר מעש עלולים להוביל לסיבוכים נוספים. כבר ממחקרים שנבדקו ב-2009 נמצא כי עצירות עלולה להוביל למספר בעיות רציניות נוספות, או להאיץ את התקדמותן במידה שהן כבר קיימות – טחורים, פיסורה, חוסר שליטה על סוגרים, בעיות מעיים שונות וכן בעיות אורולוגיות.
בין 12% ל-19% מאוכלוסיית אמריקה הצפונית – מעל 100 מיליון איש – סובלים מעצירות, לפי סקרים שבוצעו בנושא. העלות הישירה של טיפול בעצירות בארצות הברית היא מעל 235 מיליון דולר בשנה, לפי מחקר נוסף בתחום.
"רק מיעוט מהאנשים באמת מבין את חומרת המצב העלול להיגזר מעצירות, זאת מכיוון שמנעד הסימפטומים גדול מאוד – מקל ועד קשה", כך אומר דוקטור ניקולס טאלי, יו"ר מחלקת רפואה פנימית במרפאת מאיו בג'קסונוויל, ארצות הברית, ופרופסור לרפואה ואפידמיולוגיה במכללת מאיו לרפואה. "לרוב האנשים יש סימפטומים קלים ואין להם סיבה לדאגה, למרות שחלק מסימפטומים אלו הופך לבעיה בסופו של דבר. אחרים סובלים בשקט, בגלל שזה מביך לדבר על המעיים שלך".
בדקו את עצמכם
האם אתם סובלים לפחות משתיים מהתופעות הבאות במשך שלושה חודשים, חצי שנה או יותר? ייתכן שיש לכם בעיית עצירות כרונית:
- היציאות כרוכות במאמץ
- הצואה גושית או קשה
- תחושה של חוסר התרוקנות
- תחושה שמשהו חוסם את פי הטבעת
- שינוי תנוחת הגוף לסיוע ביציאות
- פחות משלוש יציאות טבעיות בשבוע (טבעיות = ללא מאמץ)
הקשר בין עצירות לבעיות אחרות
עבור אחוז מסוים באוכלוסיה, עצירות היא רק ההקדמה לבעיות אחרות המשפיעות על פי הטבעת, המעי הגס או דרכי השתן. האם ייתכן שיש קשר בין תחום אחד לאחר?
כדי לפזר את הערפל סביב הסוגיה, דוקטור טאלי ועמיתיו ערכו סקירת ספרות מקצועית מקיפה, לאיתור מחקרים רלוונטיים לנושא שפורסמו בין 1998 ל-2007. ממצאיהם פורסמו בתחילת 2009 במגזין Clinical Gastroenterology and Hepatology.
למרות שתפקידה של עצירות במחלות רבות, ובהן גם סרטן המעי הגס, עדיין אינו ברור, מחקרים המשווים קבוצת אנשים עם בעיה רפואית לקבוצה נוספת ללא המחלה – הראו קישור משמעותי בין עצירות לטחורים. גם מחקרים שכללו התערבות תזונתית וטיפול תרופתי לצמצום בעיית העצירות, העידו על קשר סיבתי בין עצירות לטחורים.
בנוגע לבעיות אחרות, נמצא שיש קשר כלשהו בינן ובין עצירות. מחקרים שבוצעו באנשים הסובלים מצניחת רקטום – כאשר הרקטום נמתח ודוחק את פי הטבעת – העידו גם הם על קשר כזה. יותר מ-50% מהסובלים מפיסורה (חתכים או קרעים זעירים ברקמה האנאלית) סובלים גם מעצירות. גם באשר לחוסר שליטה על הסוגרים, החוקרים מציינים שהתופעה בדרך כלל מתרחשת במקביל לבעיות עצירות.
כמו כן נראה שיש קשר סיבתי בין עצירות ובעיות אורולוגיות שונות. למרות קשרים סיבתיים מסוג זה, מספר התרופות שאושרו על ידי ה-FDA בארצות הברית לטיפול בעצירות כרונית הוא מוגבל, זאת לפי סקירה שפורסמה ב- Journal of Managed Care Pharmacy. אחת התרופות החדשות יותר בתחום, לוביפרוסטון (Lubiprostone), היא היחידה המאושרת על-ידי ה-FDA לטיפול במבוגרים הסובלים מעצירות כרונית שאצלם סיבת הבעיה אינה ברורה.
"נראה שלוביפרוסטון יעילה מאוד; אבל אחוז ניכר מהנוטלים אותה על בטן ריקה סובלים מבחילות", אומר ג'יימס איאוף, פרופסור לרוקחות קלינית במכללה לרוקחות של אוניברסיטת טנסי בממפיס, ארצות הברית. "אלו שנוטלים את התרופה יחד עם אוכל, מראים תוצאות טובות."
יש גם אפשרויות חדשות בקנה. אחת מהן היא תרופה בשם לינקלוטיד (Linaclotide), שהיא הראשונה במשפחה של חומרים משלשלים מסוג חדש. נראה שהיא משמשת חלופה יעילה מאוד לטיפול בעצירות כרונית. תרופה נוספת, פרוקלופרייד (Prucalopride), מגדילה את התנועתיות במעי. ממצאים מעידים שזו אחת השיטות הבטוחות והיעילות יותר לטיפול בעצירות כרונית, וייתכן שגם בבעיות של תסמונת המעי הרגיז יחד עם עצירות (IBS-C).
בנוגע למניעת עצירות, דוקטור טאלי אומר שהדבר אפשרי עם תפריט מאוזן ונכון, פעילות גופנית, הרגלי יציאה סדירים והימנעות מהתאפקות כאשר הבטן מבקשת את שלה. אורח חיים נכון הוא לרוב הפתרון, אומר דוקטור טאלי.
המאמר מובא כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי.
